Co – creation
Weaving the dream
Where in the mystery,
Of silver webs we weave,
Does life become the mirror
Of dreams we can`t deceive?
And where within do we carry
Deep buried fears and pain,
Remembering to let it go,
So we can love again?
Is it somewhere in our essence,
We hold the desire to spin,
Every creative thread that takes us
Back home to the heart again?
Awakening weavers of the world,
We`re crying for the dream !
The web of life has room for all, Within its wheel and scheme.
So we weave the web of sharing,
Of all we have known;
Our dream emerges with caring,
Through the seeds of love we`ve
Sown.
A song by Jamie Sams.
Within ourselves, as women, hidden the memory of an ancient knowledge –
The rememberance of the feminine tribe – women gathering together.
In the old times, we used to sit together around the fire, to gather to the well, to cook, talk and raise the children together. Collectively we create-weave the web of common living with mutual help, consideration and containing; out of a common knowledge that the togetherness is bigger than
Each part of it, and the ability to create together in co-operation giving us easyness and comfortness in daily life, in surviving and in our strength as individuals- such that don`t give up on their uniqueness and still know when is it the right time to gather forces and combine hands together for the benefit of the community and ourselves.
In order to create such sisterhood, there is a need of agreement / intention to create co-operation as a basis to team work which release resonance for homogenous consciousness. It is as sowing seeds for a different future, one that is possible, which will sprout and carry new kind of fruits.
This is a kind of alliance – between the garden`s keepers- eden garden - who committed themselves to maintain and nourish the new seeds till they will sprout and bloom.
Such a process required
LOVE
COMPASSION
LISTENING
MUTUAL RESPECT
APPRECIATION
FORGIVENESS WITHIN THE HEART
OPEN MIND AND HEART
UNDERSTANDING
CREATING AN APPROPRIATE SPACE
All the above combined with the knowledge that in the circle we are all equal and we are all carrying the same amount of responsibility.
LOVE TO YOU ALL. OHELA
אחיות יקרות,
כמה מילים שעלו לי בנושא:
Co - creation
בריאה משותפת
לארוג את החלום
היכן במסתורין
של רשתות הכסף אותן אנו טוות
נעשים החיים למראת החלומות
שאותה איננו יכולים להטעות ?
והיכן בתוכנו אנו נושאות
כאבים ופחדים שעמוק טמונים,
זוכרים לשחררם לדרכם
בכדי שנוכל לאהוב בשנית ?
האם היכן שהוא במהותנו
אנו אוחזות בתשוקה לארוג
כל חוט יצירתי שנושא אותנו
חזרה הביתה- אל הלב- שוב ?
האורגות המתעוררות בעולם –
אנו צועקות לחלום !
במארג החיים יש מקום לכל,
במעגל ובתרשים.
וכך אנו טוות את מארג השותפות,
של כל מה שאנו יודעות.
חלומותינו מפציעים בעדנה
דרך זרעי האהבה שאנו זורעות.
שיר שנכתב על-ידי ג'יימי סאמס.
בתוכנו, כנשים, צפון זיכרון של ידע עתיק- זיכרון השבט הנשי –
שבת נשים גם יחד.
בזמנים ההם, היינו יושבות ביחד מסביב למדורה, נאספות אל הבאר,
מבשלות, מדברות, מגדלות את הילדים; ויחד יוצרות - טוות את הרשת של
קיום משותף - תוך עזרה הדדית, התחשבות והכלה; מתוך הידיעה המשותפת
שה-ביחד גדול יותר מסך חלקיו, והיכולת ליצור יחדיו בשיתוף פעולה מקנה קלות ונוחיות בעשייה היומיומית, בהישרדות ובחוזק שלנו כאינדיבידואליות-
כאלה שאינן מוותרות על ייחודיותן אבל יודעות מתי יש לאסוף כוחות ולשלב
ידיים למען הכלל.
בכדי ליצור אחווה שכזו יש צורך בהסכמה / כוונה ליצירת שיתוף פעולה
המהווים בסיס לעבודת צוות ומשחררים תהודה למען תודעה אחידה;
כמו זריעת זרעים לעתיד אחר, אפשרי, אשר ינבטו ויישאו פרי חדש.
זוהי מעין ברית- ברית בין שומרי הגן- גן העדן- המתחייבים לטפל בזרעים
החדשים עד שאלו ינבטו וילבלבו.
לתהליך שכזה נדרשים:
אהבה.
חמלה.
הקשבה.
כבוד לאחר.
הערכה ופירגון.
סליחה שבלב.
לב פתוח.
הבנה.
יצירת מרחב הולם.
כל זאת, תוך הידיעה, שבמעגל כולנו שוות וכולן נושאות באותה האחריות.
באהבה, לבוראות שאתן. אהלה