מי אני?  

אני אישה. יוצרת. כוהנת.

אני קוסמת, מכשפת, מורת נתיבים.
עברתי מהלכי חיים ואני עדיין פוסעת במעגלי הרפואה של אמא אדמה מתוך כבוד ובשירות מקודש.
אני מתבוננת בעיניכם, מושיטה את ידי ואומרת –
בואו יחד נחצה את השער ונעלה על הגשר המוביל לדרך הלב .
נרקוד עם הרוח, נתבונן במשמעות החיים , נברא מציאות מחבקת 
ונפסע במשעול החיים מתוך התמודדות אמיתית ואמיצה אל עבר ייעודנו.

מה אני עושה?

אני נוגעת בלב האנשים, אני "רואה" את הכמיהה שבליבם, את התשוקה שלא הוגשמה, את הצל שמטיל הפחד ומונע מלנוע הלאה.
אני נוטלת את ידם, מסירה את הצעיף מעל עיניהם ומעמידה אותם על נתיב חייהם-דרך המלך, דרך המלכה. והם בוחרים לצעוד בדרך החדשה שסלולה עבורם.

אודותי  

אישה.  יוצרת. כוהנת.
שוזרת מרקמים ומראת נתיבים.

- מאמנת אישית מוסמכת בהכשרת מאמנים- מכללת רופין.
- בוגרת "אמנות בקהילה"  ויוזמת פרויקט "סבתא שיק" לגיל הזהב.
- יוצרת קלפי אל-כהינא- אוראקל הכוהנות.
- מנחה מוסמכת באמנות הריקוד- תדרים בתנועה- ליחידים וקבוצות.
- מורת נתיבים אישיים .
- קוראת בקלפי סגולה וקלפי האלה האם.
- אמנית יוצרת ואוצרת תערוכות.
- מתרגמת ספרים וכותבת שירה ומאמרים.
- מפיקה ושותפה של סדנאות רוחניות למתקדמים עם מורים מחו"ל.
- שותפה בפרוייקט "נשות ח ז ו ן" – ישראל/ארה"ב/פלשתין-
   פרוייקט לריפוי הנפרדות על-פני האדמה הזו בדרך של מציאת שפה חדשה להידברות.
- מנחה סדנאות, מעגלי נשים וטקסים להעצמה וריפוי .
- יוזמת ומפיקת סדרת "שלבי חיי אישה" ו"מעבר לקשת" להעצמה נשית בגליל המערבי.


  סיפור חיי

לעתים נדמה לי שחוויתי במחזור חיים זה שני גלגולי חיים שונים לחלוטין זה מזה.
מקריירה של מעצבת אופנה מצליחה המכורה  לעבודה ועובדת באנרגיה גברית , הפכתי למנחת  מעגלי העצמה לנשים. הלכתי דרך החיבור פנימה לאינטואיציה שלי, לעצמי, לנשיותי, לגילוי היכולות והעוצמות שלי ולמציאת נתיב חיי .

נולדתי תאומה- לאח תאום ואיש נפלא.

יודעת היום שבחרתי בדרך של שיתוף כבר מהרחם- באתי לעולם ונפשי שלובה בנפש     נוספת.

במהלך חיי פגשתי נשמה משלימה- האיש שיחדיו אנחנו שלושה עשורים- והוא החבר הכי טוב שלי.

אם היו שואלים אותי כשהייתי קטנה: מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? הייתי אומרת : מורה–
מורה במובן של להורות דרך, להעצים , ולדעת.  את ההזדמנות לכך קיבלתי בעת שירותי הצבאי כשעבדתי עם נוער שוליים. והחלטתי שזו אינה דרכי כרגע. ביקשתי ללמוד אנתרופולוגיה- להבין את נפש האדם בהקשר הסביבתי/תרבותי/חברתי שלו. ובמקום זאת למדתי עיצוב אופנה(שהיא סוג של אנתרופולוגיה).

בניתי קריירה מצליחה, בחברות הגדולות בארץ ובחברות בעלות שם עולמי בחו"ל כשאני בוחרת במודע בחברה גברית, קרייריסטית, תחרותית. חברתן של נשים לא דיברה אליי בשנים ההן והיו לי חברות ספורות. הייתי מכורה לעבודה במשך כ-12 שנה וכנראה שרציתי להוכיח משהו לעולם ולעצמי.

הבאת ילדים לעולם, באותו זמן, לא היוותה אופציה בעבורי.
יום אחד הגוף שלי אמר לי שהגיע הזמן. עברתי את כל מדורי הגהינום של טיפולים חודרניים והפריות בכדי להרות וכשהריתי לבסוף הסתיים ההריון בלידה מוקדמת של פגית שנפטרה בגיל שבועיים.
הכאב היה קשה מנשוא. ויחד עם זאת זה היה רגע ברור של בחירה- לבחור בחיים או לבחור בדרמת הקורבנות.

חברה יקרה ואמנית (ביאטריס), הביאה לי בדי קנבס וצבעים ואמרה: תציירי! הסתגרתי במשך שבועיים וביטאתי את כל כאבי על הבד. אחרי כחודש הייתי הרה שוב ולאחר 9 חודשים נולד בני, בן 19 כיום,איש מדהים בפני עצמו, המביא שמחה לחיי בכל יום ויום.

בחרתי בחיים !   

בדיעבד, אחרי תהליכים שעברתי, אני מבינה היום, שלנו, כנשים, יש רחם, וזה המקום ליצירה ולבריאה, ונשים שלא יוצרות מתנתקות מהמקור שלהן- מהרחם- מקום הבריאה. מבחינתי, כל יצירה היא יצירה, ולכן כיום אני חיה מתוך החלטה שכל  יום אני יוצרת משהו- כותבת, מציירת, מבשלת...
כי יום שלא יצרתי בו מהווה מעין מוות קטן בעבורי וניתוק מיכולת הבריאה שלי.

כשנולד בני, הפכתי ל"אמא אדמה", וגידלתי אותו בבית במשך שנתיים וחצי עד שיכולתי לשחרר אותו. במקביל התחלתי ללמוד אצל מתקשרת (חנה יקואל ז"ל), שהשפיעה מאוד על חיי. הייתי צריכה להרחיב, להעמיק ולהבין בשכל קודם, ורק אחר כך להיפתח לאינטואיציה ולרגש.
למדתי אצלה 5 שנים, התעמקתי , והידע השפיע עליי עמוקות.

כשקיבלתי מסר שעד שלא אחיה בטבע, ואחווה את המחזוריות של הטבע, לא אוכל להגשים את ייעודי, הזיזו אותנו החיים מהעיר הגדולה ועברנו לגליל המערבי.
פגשתי אז לראשונה בספר הקלפים האינדיאניים- קלפי סגולה, ובאותו הרגע הרגשתי שהנשמה שלי חזרה הביתה. תרגמתי את הספר מאנגלית לעברית במשך 3 שנים (לעצמי- לא באופן מסחרי),  והרגע שבו כרכתי את הספר לאור היה אחד הרגעים המשמחים של חיי.

עבדתי אז כמעצבת אירועים, וניהלתי פאב באיזור. אחרי 4 שנים שעבדתי עם בעלי, החברה פיטרה אותי. הבנתי שזו הזדמנות פז בשבילי להגשים את עצמי- עכשיו או לעולם לא.

התחלתי לטייל ביער ובים  בוראת את מציאות חיי מחדש מידי יום, מתוך ידיעה פנימית שמשהו יבוא אלי. הבנתי שאני לא חוזרת שוב למקום עבודה מסודר של 8 עד 5, ושאני היוצרת של המציאות שלי. זה היה תהליך שבו הבנתי שאני עושה מה שאני רוצה וגמרנו עם ה"צריך". החלטתי שאני הולכת להתמקד רק בדברים שאני אוהבת ורוצה ולא היה לי מושג מה יעניין אותי. אם היו אומרים לי אז, שעוד חמש שנים אהיה שותפה במעגלי נשים- לא הייתי מאמינה.

השתתפתי בפסטיבל סגול, ושם פגשתי באישה עוצמתית, אילנה אילן, שהעבירה מעגל נשים בנושא : ריפוי עם אימא.
ישבנו שם כמאה נשים והיה צפוף מאוד, ואני ראיתי נשים בנות 50-60 יפות מוכשרות ומצליחות, שכואבות את הילדה הפצועה שבתוכן עד אינסוף. כשהסדנה נגמרה, ניגשתי לאילנה ונתתי לה את הטלפון שלי ואמרתי לה: זה מה שאני רוצה לעשות. ובאמת בתוך שנתיים הנחיתי סדנאות ומעגלים אינדיאניים ומעגלי נשים בפסטיבלים.

במקביל עשיתי גם עבודה פנימית של התפתחות.
השינוי התרחש מבחינתי, כשהתחלתי לעבוד מהרחם, כשהתחברתי לגוף ולמהות הנשית שלי, וזה גרם לי להיות גאה שאני אישה.
בצעירותי הייתי מאופרת בכבדות, עטויית מסיכה ולבושה טיפ טופ- היופי היה מוחצן- טווסי.
היום אני הולכת טבעי, כי אני מקבלת את עצמי כפי שאני, שמחה בגילי, ובחלקי.

לפני כעשר שנים פגשתי את המושג "כוהנות"- מגירות זיכרון קדום נפתחו מחדש פוגשות-מוכנות.
באותו הזמן הגיעו לארץ 2 נשים מקולורדו- לילה טרסמר ואנסטס'יה נוט, לעבוד עם נשים ישראליות וערביות, כשהחזון שלהם הוא לרפא את הפצע הנשי על פני האדמה, ואת הנפרדות דרך טקסים  של נשיות מקודשת.
הייתי חלק מקבוצה של 16  נשים מדהימות, ישראליות וערביות, שנסעה אליהן לקולורדו כדי ללמוד. בתהליך משמעותי, חדש ועמוק, הגם שלא קל, פגשנו האחת את השניה, את עצמנו ואת הייעוד שלנו.

בבולדר קולורדו קיים  מקדש THE STAR HOUSE, בו נערכים טקסים לקידוש המחזוריות והאדמה. מדובר בשינוי של תדר שמשמעותו: היזכרות, ריפוי וטרנספורמציה שנעשה באמצעות טקסים ומעגלי נשים מתוך נתינה ושיתוף פעולה. כמו גם תוכנית לימודים של 3 שנים לכוהנות, וחיי הקהילה סובבים סביבו.

כשחזרנו לארץ, ביססנו, בתהליך מאתגר, קבוצת "נשות חזון", ואנו יוזמות פעילויות משותפות ותומכות אחת בשנייה לאורך השנים. הבנתי שכשאני פוגשת אישה אני רואה אותה כאישה, כאחת מהשבט שלי, ובנינו מחויבות הדדית זו לזו, להמשיך ולפעול כקבוצה. במשך השנים הייתי חלק מקבוצה זו, מזינה ולמקיימת אותה.

העיסוק בהעצמה נשית נבע מתוך ההכרה שאנו מהוות מחצית מאוכלוסיית העולם והשפעתנו היא קריטית והביא לסדרה של מפגשים שפיתחתי, שבהם עוברות הנשים דרך כל שלבי חיי אישה:
הריון, לידה, ילדות, נערות, בגרות, יחסים עם אימא, זוגיות מיניות ומוות.
השלב הבא היה- התפתחות רוחנית והארת המודעות, תוך הבנה שיש צורך להשיב לעולם את האיזון הנקבי/זכרי שאבד במשך הזמנים.

כיום, יחד עם שותפה להפקה-רונית נשר, אנחנו מביאות לארץ פעמיים בשנה את אנסטסיה נוט ורוברט סטיוארט להעביר סדנאות       רוחניות למתקדמים.

במקביל אני מקיימת אימון אישי וייעוץ בתהליכים אישיים,תוך שימוש במגוון נרחב של כלים:
קלפים, יצירה, דמיון מודרך, תנועה, קבלת מסרים, התכוונות וחיבור לתדר הנשמה האישי.

לאחרונה ביקרתי במלטה – במקדשי תרבות האלה הקדומה- שם עברו הכוהנות חניכה ושימשו כמדריכות הרוחניות של הקהילה כולה,    המנבאות ושומרות השלום והאהבה.
במטה של קסם ובמקביל, אחרי הריון ארוך, יצאו לאור קלפי  אל-כהינא  שיצרתי בחדווה רב-תרבותית עם חברתי מנאל חריב.         נתיב הכוהנות נפתח ועבורי הוא- דרך המלכה!


השינוי מבחינתי כבר כאן, אני מברכת יום יום על כך שאני חיה בתקופה זו של שינוי.
המפתח מבחינתי לכל השינוי שעשיתי בחיי, הוא הלב.    
בכל צומת שבה אני נמצאת- נשאלת השאלה :    
האם לנתיב הזה יש לב? ואני צועדת רק בעקבות הלב!

דף זה מיועד לתת פירוט נרחב יותר אודות העסק שלכם, הייחודיות שלו, מגוון המוצרים והשירותים שאתם מציעים.
ניתן להוסיף את חזון החברה ומטרותיה ואולי אף קצת בנימה אישית על עצמכם (אם תרצו).

מימין, במידה ותבחרו, תוכלו לחלק את הכתוב לעיל לתתי קטגוריות ולהפריד בין הנושאים השונים.

שימו לב, שמות הקטגוריות כפי שרשומות באתר זה, מהוות דוגמא בלבד. ביכולתכם להחליט על שמות הקטגוריות ומספרן בהתאם לצורך.

לדוגמא:

 
  • מי אנחנו?
  • צוות העובדים.
  • חזון החברה.
  • שירותים ומוצרים.